ממלכתיות, לא מהפכה

וינטר לא היה בקואליציית הרפורמההרפורמה ולא בהפגנות קפלן. הוא מדבר על משילות בשטח, לא על הרכב הוועדה לבחירת שופטים. זה מנסה לקחת מצביע ימין שמאוכזב מסמוטריץ׳ ומפחד מבן גביר — ומצביע מרכז־ימין שרוצה גיוס וביטחון בלי מהפכה משטרית. אין מצע ביטול בג״ץ ואין מצע מחאה; יש מצע של אמון בצבא ובית משפט שעובדים.

בן ארי, יו״ר האופוזיציה בלשכת עורכי הדין ומזוהה עם המאבק על הרפורמההרפורמה, אמר בהצטרפותו שהמערכת "זקוקה לתיקון שישיב את האמון הציבורי", ושנדרשת רפורמה "שתשיב את האיזון הראוי בין רשויות השלטון". זה ניסוח של תומכי הרפורמההרפורמה, לא של קפלן. עמך מאמצת אותו בלי לאמץ את רוטמן כמותג.

הסיסמה "כבוד לצה״ל ולבית המשפט" מבדילה אותה מעוצמה יהודית ומטלי גוטליב. אין מלחמה בפרקליטות כדגל ראשון. אין חסינות כסעיף קמפיין. יש ביקורת על דרג מדיני ועל "פקידים" שמנעו הכרעה — ניסוח שחופף חלקית לביקורת הימין על היועמ״שית, בלי לנקוב בשמה כאויבת.

בג״ץ על גיוס החרדים ועל סבירות מתיישב עם "כולם משרתים". בג״ץ על עזה והריסות פחות. המפלגה לא פרסמה רשימת פסקי דין שהיא רוצה לבטל. בלי ח״כים אין השפעה על הוועדה לבחירת שופטים. העמדה היא מיתוג: ימין קרבי, לא מהפכה משטרית.

איזנקוט, בנט, לפיד, גולן וליברמן מתחייבים לוועדה ממלכתית ביום כניסה לממשלה. הליכוד דוחה. עמך ממליצה על נתניהו, ולכן קשה לה להוביל ועדה שנתניהו רואה בה משפט פוליטי. וינטר מציג את עצמו כמי שלא היה בשלטון אז, ולכן יכול לדבר על כשל בלי להיות נאשם — וגם בלי לדרוש ועדה כתנאי.

המבקרים אומרים שממלכתיות בלי ועדה היא סיסמה. התומכים אומרים שוועדה באמצע מערכה מול איראן וחיזבאללה תשבור את הצבא. וינטר, כמי שהוצא מצה״ל בלי אלוף, יכול להישמע בשני הצדדים: קצין שנפגע מהמערכת, וקצין שמגן עליה מפני משפט.

נתניהו ממשיך לדבר על איזון בין רשויות. רוטמן ממשיך לדבר על הוועדה. בן גביר ממשיך לדבר על פרקליטות. עמך מנסה את המשולש הרך: משילות, כבוד לצבא, תיקון ממוקד. אם תעבור את אחוז החסימה, הלחץ הקואליציוני ימשוך אותה לימין המשפטי. אם לא — המיתוג יישאר מיתוג.

ליברמן מדבר על חוקה שתעגן גיוס ונישואים אזרחיים. עמך לא מדברת על חוקה. הדמוקרטים מדברים על הגנת בג״ץ כדמוקרטיה. עמך מדברת על אמון. זה תווך צר, וזו הסיבה שהמפלגה יכולה להישמע גם למצביע כיפה וגם למצביע חילוני מהעוטף — כל עוד היא לא נדרשת להצביע.

ערן בן ארי שירת בפרקליטות המדינה ובמשרד הביטחון, ואחר כך הוביל אופוזיציה בלשכת עורכי הדין סביב הרפורמההרפורמה. הצבתו ברשימה אומרת שהמפלגה אינה אנטי־עורכי־דין; היא אנטי־חוסר־איזון, בניסוחה. זה רחוק מגוטליב, קרוב יותר לסער שהתמזג לליכוד, בלי הניסיון הפרלמנטרי.

בלי ח״כים אין קול בוועדה לבחירת שופטים ואין קול על פסקת התגברות. אם תעבור את הסף ותשב עם נתניהו, לוין ורוטמן ימשכו ימינה. וינטר יידרש לבחור בין "כבוד לבית המשפט" לבין משמעת קואליציונית. בהשקה בחר במיתוג. בהצבעה עוד לא נדרש. בן ארי אמור להיות הגשר למי שרוצה תיקון בלי קפלן ובלי מלחמה בפרקליטות כדגל ראשון — ימין משפטי רך יותר מעוצמה יהודית, קשה יותר מהדמוקרטים.