כולם משרתים

כמח״ט הקים פלוגות חרדיות — "תומר" בגבעתי, "חץ" בצנחנים. הוא טוען שהגיעו מאות חרדים, שהצבא כשל כי הפר כללים שנקבעו, ונשבר האמון. לומד תורה אמיתי, אמר בחוג בית ביוני, צריך להיות שווה ערך למשרת שירות לאומי. זו עמדה רכה מאיזנקוט (3% עילויים, שעון ביומטרי, סנקציות על רישיון ודיור) וקשה מגפני.

"לימוד התורה ותורת ישראל שלנו הוא יסוד ברור בעם היהודי… התורה שומרת ומגינה על עם ישראל, אבל לא כל מי שלובש שחור־לבן הוא לומד תורה. זה שקר ואני אומר את זה לגולדקנופף וגפני. הם קודם כול פוגעים בלומדי התורה". הניסוח מנסה לפצל בין האברך לבין העסקן. החרדים שומעים בזה כפייה. המשרתים שומעים בזה התחלה.

ברשימה קציני מילואים: וינטר, ג׳ינו, דוידי בן ציון (סגן ראש מועצת שומרון, מאות ימי מילואים מאז 7 באוקטובר). הגיוס הוא זהות. ב־27 באוגוסט אמר וינטר שחרדים ישולבו "עם העסקנים החרדים או בלעדיהם", ו"לא נרקוד לפי החליל של אף אחד". באותו ראיון אמר שרק על נתניהו ימליץ.

המתח הקואליציוני גלוי: המלצה על נתניהו דורשת בליעת פשרה חרדית, כי בלי ש״ס ויהדות התורה אין 61 מימין. איזנקוט אמר שאם הקמת הממשלה תדרוש פשרה על גיוס — יעדיף בחירות. וינטר לא אמר את זה. הוא אמר שהשילוב יקרה גם בלי העסקנים. בלי מנדטים מעל הסף אין לזה תרגום.

"מי שלא שירת בצה״ל או בשירות לאומי, לא יכול לשרת בשירות הציבורי" — זה סעיף שמקרב אותו לליברמן יותר מאשר לסמוטריץ׳. הוא לא פרסם רשימת סנקציות כמו ישר (רישיון עד 26, מלגות, יציאה מהארץ, מעונות). הוא פרסם עיקרון. הביצוע תלוי בחקיקה שאין לו עדיין קולות להעביר.

ערבים לשירות: חדד עצמו שירת בגולני. המפלגה אינה מציבה גיוס ערבים כדגל מרכזי, אבל הביוגרפיה של מקום 2 מקשה על פטור גורף. בניגוד לרע״ם, אין כאן שירות אזרחי כפשרה מגזרית. בניגוד למשותפת, אין כאן שלילת מדים כעיקרון לאומי.

ישר רוצה מספרים וסנקציות. יהדות התורה רוצה חוק יסוד לימוד תורה. הליכוד מחפש נוסחה שתחזיר את החרדים. עמך מדברת על אמון, על פלוגות ייעודיות ועל הבחנה בין לומד ל"שחור־לבן". זה ניסוח דתי־לאומי מוכר: לגייס באהבה, לא בשוטר.

המבקרים אומרים שבלי סנקציות אין גיוס, ושאהבה כבר נוסתה במסלולי חרדים. וינטר משיב שהצבא הפר את הכללים ולכן נשבר האמון. המחלוקת אמפירית, והמפלגה מעמידה אותה במרכז בלי טבלת יעדים ל־2027.

ברשימה מילואימניקים מהעוטף, מהשומרון ומהצפון. סיגל קראוניק־עטיה מבארי וללי דרעי מהשכול מציבות את המלחמה מעל הוויכוח ההלכתי. הגיוס אצלם הוא חובת מי שנשאר בבית כשאחרים נלחמו שנתיים. וינטר מנסה לא להפוך את זה למלחמה בחרדים: לומד תורה אמיתי שווה לשירות לאומי; מי שלובש שחור־לבן ואינו לומד — לא.

נתניהו צריך את גפני. וינטר צריך את נתניהו. לכן "עם העסקנים או בלעדיהם" ייבחן במו״מ, לא בהשקה. אם יישב בממשלה בלי יעדי גיוס, המצביע המשרת ישמע בגידה. אם יתעקש כמו איזנקוט, לא תהיה ממשלת ימין. זו הסיבה שהמפלגה מדברת על אמון ולא על שעון ביומטרי: היא רוצה לשבת בימין בלי לאבד את המילואימניק. קציני המילואים ברשימה הם הערובה — וגם הלחץ.