לימוד תורה כערך עליון

ש״ס אינה יהדות התורה: יש לה מצביעים עובדים ומסורתיים, וחלק מבניה מתגייסים. העיקרון נשאר: בני ישיבות שלומדים תורה לא מתגייסים, ולימוד התורה הוא תרומה למדינה היהודית — לא הכנה לשירות. דרעי מנהל מו״מ על מספרים; מועצת חכמי התורה מחליטה מתי נחצה הגבול.

בניגוד לאיזנקוט, שפרסם מתווה עם עד 3% "עילויים", דחיית שירות מוגבלת ושעון נוכחות בישיבה, ש״ס רוצה הכרה חוקתית בלימוד, לא מכסות כפייה. בניגוד לליברמן, היא לא תשב בממשלה ששוללת תקציב ישיבות כתנאי כניסה.

ביוני 2026 הגישו ש״ס ויהדות התורה הצעות לחוק יסוד: לימוד תורה. הנוסח שהובא לקריאה טרומית, אחרי התנגדות של אלקין, שיקלי וח״כים מהציונות הדתית, השמיט השוואה מפורשת בין אברכים לחיילים. לפי "כלכליסט", נכתב ש"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי" ושמי שהתמסר ללימוד לתקופה ארוכה תורם "תרומה משמעותית". ההשוואה לצה״ל אמורה הייתה לחזור בקריאה ראשונה.

במקביל קודמה הוראת שעה להקפאת מעצרים, חקירות ואכיפה נגד מי שלא התייצב — בתנאי הצהרת לימוד מאז יולי 2023. ynet דיווח שהדיל עם נתניהו כלל גם את חוק הכשרות ואת קידום ועדת חקירה פוליטית ל־7 באוקטובר ופיצול תפקיד היועמ״שית. ש״ס ויתרה, לפי אותו דיווח, על סבסוד מעונות בתמורה לשלושת החוקים. ב־3 בספטמבר בג״ץ ביטל פה אחד את חוק ההקפאה: הוא לא נכנס לתוקף, והאכיפה נשארה על כנה.

היועצת המשפטית עדכנה את בג״ץ באוגוסט 2026 שחלה עלייה בגיוס חרדים בגלל סנקציות ומסלולים מותאמים, אך כ־80% מהמשתמטים עדיין חרדים. ש״ס מצביעה על המסלולים הקיימים ועל חטיבה חרדית שנפתחה לגיוס ב־2025; המתנגדים מצביעים על האחוזים.

בנט הגיב לדברי דרעי ב־3 בספטמבר: "אריה דרעי לא יכול לשבת בעוד ממשלה אחת בישראל… מי שלא שותף בהגנה על המדינה לא יכריע בענייני הביטחון שלה." איזנקוט אמר שיוותר על הקמת ממשלה וילך לבחירות נוספות ובלבד שלא יוותר על "שירות לכול". נתניהו מציג הסדר שיחזיר את ש״ס. הבוחר החרדי־ספרדי בוחר מי מאמין לו.

הרב יוסף, לפי דיווחים מאוגוסט, לחץ לפטור מלא לפני הבחירות ואיים באי־הצבעה לש״ס. הפיוס עם דרעי החזיר את המפלגה לקו אחד מול הקלפי, בלי ליישב את המתח מול בג״ץ ומול צה״ל שדורש כוח אדם אחרי מלחמה ארוכה.

ב־3 בספטמבר, אחרי שבג״ץ ביטל את חוק ההקפאה, ש״ס כינתה את השופטים "יצרני הכאוס הגדולים במדינה". לפי "ג׳רוזלם פוסט", המפלגה טענה שהמעצרים לא יוסיפו חיילים לצה״ל, ושהבית המשפט מעמיק קרע חברתי ומתערב במערכת הבחירות. באותו בוקר, ב"קול ברמה", דרעי אמר שאינו צריך לקרוא לחרדים שאינם לומדים להתגייס, וטען שצה״ל אינו רוצה חיילים חרדים ומעדיף "צבא חילוני".

היועצת המשפטית דיווחה לבג״ץ באוגוסט על עלייה בגיוס חרדים בעקבות סנקציות ומסלולים מותאמים — ועל כך שכ־80% מהמשתמטים עדיין חרדים. ש״ס מצביעה על חטיבה חרדית ועל מסלולים קיימים כהוכחה שמי שרוצה מתגייס. המתנגדים מצביעים על אותם אחוזים כהוכחה שהפטור נשאר הכלל. שני הסטים במקורות; אין כאן הכרעה.

תומכי הקו אומרים: בלי לימוד תורה אין מדינה יהודית, צווי מעצר לא מייצרים לוחמים, ודרעי מייצג ציבור שעובד, משרת בחלקו, ומחזיק ישיבות בלי להפוך את בניו ל"עילויים" של איזנקוט. חוק היסוד הוא הכרה, לא השתמטות.

המבקרים אומרים: אם דרעי אומר ש"הצבא יתמודד", זו פרישה מאחריות אחרי מלחמה שבה מילואים נשאו בנטל. דיל יוני — כשרות וחקירה פוליטית תמורת מעונות — מראה מה נסחר. בנט ואיזנקוט מתנים ממשלה בגיוס; ליברמן שולל ישיבה עם ש״ס. לקלפי: האם לימוד התורה הוא ערך יסוד שגובר על צו — או פטור שצריך להסתיים.