דלגו לתוכן

המשותפת · גיוס

שירות חובה, בני ישיבות, והמחיר הקואליציוני

שירות אזרחי, לא צבא

אין גיוס ערבים לצה״ל כמדיניות מפלגתית (חריגים אישיים קיימים). הדגש הוא מאבק בפשיעה במגזר ושירות אזרחי וולונטרי — לא שוויון בנטל היהודי. הוויכוח החרדי אינו שלהם; צו על תנאי בבג״ץ לגיוס ערבים, מדצמבר 2025, נתקל אצלם בסירוב עקרוני ולא בסעיף מיקוח קואליציוני פתוח.

אזרחות בלי מדים

איזנקוט מדבר על ערבים לשירות לאומי. סגלוביץ׳ ברע״ם מקדם שירות אזרחי כהבנה עם עבאס. המשותפת חוששת שמסלול אזרחי יהפוך לכפייה או ל"הכשרה" של המדינה היהודית. בל״ד שוללת זאת יותר מחד״ש. חריגים אישיים — בדואים, מתנדבים, נוצרים — אינם מצע; הם עובדה דמוגרפית מחוץ לרשימה. גיוס חובה לערבים נשאר קו אדום, גם אם בג״ץ ידרוש מדיניות.

בדצמבר 2025 הוציא בג״ץ צו על תנאי בעתירה לדרוש מדיניות גיוס לערבים. היועמ״שית כתבה שהממשלה רשאית לשנות; הממשלה הודיעה שאין בכוונתה להתערב במדיניות צה״ל שלא לגייס ערבים. הרשימה רואה בעתירה ניסיון לכפות מדים על מיעוט לאומי, לא שוויון. הימין רואה בסירוב גיוס זכות בלי חובה.

הנטל הוא הפשיעה

252 נרצחים ב־2025, רובם גברים צעירים, 88% בירי. במחצית 2026 הקצב גבוה יותר. הרשימה תובעת תקציב, חינוך ותעסוקה, ומתחה ביקורת על משטרת בן גביר כמי שמסלימה במקום לפרק ארגוני פשע. ישר מצטטת את המספרים ותובעת גם שירות אזרחי. המחלוקת היא אם "שוויון בנטל" כולל את מי שנרצח ביישובו יותר ממי שלא מתגייס.

עודה האשים את בן גביר בהפקרה מכוונת. בן גביר מאשים הסתה ואי־שיתוף פעולה. הרשימה אינה מציעה שותפות עם המשרד לביטחון לאומי; היא מציעה להחליף את השר. רע״ם מציעה שותפות עם המשטרה בתנאים. זה אחד הקווים שמפרידים בין שתי הרשימות הערביות.

לא הוויכוח החרדי

חוק הגיוס, שעון ביומטרי, סנקציות, חוק יסוד לימוד תורה — אלה קרב בין איזנקוט, נתניהו, גפני ודרעי. המשותפת אינה יושבת בשולחן. אם תיתן רשת ביטחון לממשלת מרכז, הלחץ עליה יהיה מדיני ומשפטי, לא מספרי גיוס חרדים. היא לא תספור 61 לנתניהו, ולא תספור 61 לאיזנקוט בלי מחיר מדיני.

ליברמן כולל ערבים וחרדים באותו משפט של שוויון בנטל. הרשימה מפרידה: חרדים הם חלק מהרוב היהודי; ערבים הם מיעוט לאומי במדינה שהגדירה את עצמה בחוק הלאום כמדינת הלאום של העם היהודי. לכן הגיוס אינו אותו נטל. זו טענה שהימין דוחה כתירוץ, והרשימה מעמידה כעיקרון.

שירות וולונטרי, לא מסלול חובה

חד״ש היסטורית לא שללה התנדבות אישית; בל״ד חשדנית יותר כלפי כל מסלול שמחבר את האזרח הערבי למנגנון הביטחון. תע״ל מנסחת וולונטריות בשפה פרגמטית. אין במצע יעד מספרי למתנדבים. אין תמיכה בשעון ביומטרי לערבים. אין תמיכה בשלילת רישיון למי שלא שירת.

אם בג״ץ יכריע שצריך מדיניות גיוס לערבים, הרשימה תהיה באופוזיציה לחוק היישום. רע״ם תנסה לתרגם זאת לשירות אזרחי. זה עוד קו שמסביר למה האיחוד עם עבאס לא יצא.

חריגים בלי מצע

בדואים מתנדבים לצה״ל דורות. נוצרים ודרוזים — הדרוזים בחובת גיוס — נמצאים מחוץ לבסיס האלקטורלי העיקרי של חד״ש־בל״ד־תע״ל. הרשימה אינה נלחמת במתנדב הבדואי כפרט, ונלחמת בגיוס חובה לערבים כקולקטיב. הימין מצביע על הסתירה. הרשימה מצביעה על חוק הלאום: מי שהמדינה הגדירה אותו מחוץ ללאום המייסד אינו חייב במדיו.

סגלוביץ׳ ברע״ם מביא שירות אזרחי כגשר לממשלת מרכז. המשותפת רואה בגשר הזה מחיר זהות. אם איזנקוט ירכיב ממשלה, הלחץ על שירות ערבי יבוא מישר ומישראל ביתנו, לא מהמשותפת. היא תישאר בחוץ, ותדרוש שהנטל הנספר יהיה הפשיעה וההריסות — לא הגדוד. גיוס חובה לערבים אינו סעיף מיקוח אצלה; הוא קו אדום מפלגתי, עם חריגים אישיים שלא הופכים למצע.

מקורות

כל העמדות והמועמדים של המשותפת