לא הגיוס היהודי

איזנקוט אמר "חרדים לצה״ל וערבים לשירות לאומי". ישר פרסמה ביוני 2026 מתווה להרחבת שירות אזרחי בחברה הערבית. לפי דיווחי וואלה מאוגוסט, קידום שירות אזרחי היה אחד הסעיפים בהבנות עבאס–סגלוביץ׳. סגלוביץ׳ יכול להיות הגשר הפרלמנטרי לזה אם רע״ם תשב בשולי ממשלת מרכז. המשותפת חוששת מכפייה. הימין חושש מ"גשר" שמכשיר מפלגה אסלאמית.

עבאס ניתק את רע״ם ממועצת השורא ומהתנועה האסלאמית הדרומית בדצמבר 2025, והשלים את המעבר למפלגה עצמאית לקראת פריימריז 22 באוגוסט 2026. הגיוס היהודי לא ייפתר אצלו. הפשיעה כן, אם יינתן תקציב ושותפות משטרתית. השירות האזרחי מוצג כמסלול אזרחות, לא כמדים.

מדיניות רע״ם אינה גיוס חובה של אזרחים ערבים לצה״ל. חריגים אישיים — בדואים, נוצרים, מתנדבים — קיימים מחוץ למצע. בדצמבר 2025 הוציא בג״ץ צו על תנאי בעתירה לדרוש מהמדינה מדיניות גיוס לערבים, או הסדר חקיקה חלופי. היועמ״שית כתבה שהממשלה רשאית לשנות את המדיניות; מזכיר הממשלה טען שזו סמכות הפוקד. רע״ם אינה מובילה את ההתנגדות לעתירה ואינה מובילה תמיכה בה.

הוויכוח החרדי — יעדי גיוס, שעון ביומטרי, סנקציות, חוק יסוד לימוד תורה — מתנהל בין איזנקוט, נתניהו, גפני ודרעי. רע״ם אינה יושבת בשולחן הזה. אם תשב בממשלת מרכז, הלחץ עליה יהיה השירות האזרחי, לא הגדוד. אם תישאר באופוזיציה, הסעיף יישאר הצהרה.

בימין, "שוויון בנטל" כולל ערבים וחרדים באותו משפט. ברע״ם, הנטל הראשון הוא הפשיעה: מאות נרצחים בשנה, נשק לא חוקי, פרוטקשן שסוגר עסקים. עבאס מפריד בין חובת האזרחות לבין חובת המדים במדינה שבה האזרח הערבי הוא מיעוט לאומי. סגלוביץ׳ מנסח זאת כשותפות אזרחית: מי שמשרת בשירות אזרחי נושא בנטל בלי להיכנס לסכסוך הלאומי.

המבקרים אומרים ששירות אזרחי בלי חובה הוא סמל בלי מספרים. התומכים אומרים שמספרי הגיוס החרדי גם הם סמל בלי אכיפה. רע״ם אינה מתחייבת ליעד מספרי של מתנדבים ערבים ב־2026. היא מתחייבת לקדם מסלול, אם תהיה ממשלה שסופרת אותה.

גיוס חרדים הוא קו אדום אצל איזנקוט וליברמן. שירות ערבי הוא בונוס, לא תנאי נעילה. רע״ם יכולה, תיאורטית, לספק מנדטים לממשלת מרכז בלי לפתוח את חוק הגיוסחוק הגיוס. זו אחת הסיבות שסגלוביץ׳ שם: אות לציונים שהשותפות אינה "רק מגזרית", ואות לערבים שהמשטרה יכולה להיות שותפה.

בל״ד וחד״ש רואות במסלול האזרחי הכשרה של המדינה היהודית. ש״ס ויהדות התורה רואות בכל יעד מספרי איום. רע״ם מציבה את עצמה בתווך שאין בו כמעט מצביעים יהודים — ומבקשת בכל זאת להיחשב שותפה אפשרית.

לפי "שיחה מקומית", שלושת התנאים שסגלוביץ׳ הציב היו תמיכה בשירות לאומי־אזרחי לערבים, הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומקום בשלישייה. הוא קיבל את המקום השני. חופש ההצבעה בדת, בביטחון ובלהט״ב נועד לאפשר לו להישאר ציוני בתוך רשימה אסלאמית־לשעבר. עבאס מקבל את המחיר הזה כדי להציג מפלגה אזרחית.

הימין רואה בשירות האזרחי תחליף זול לגיוס. המשותפת רואה בו דריסת רגל של המדינה היהודית ביישוב הערבי. רע״ם רואה בו כרטיס כניסה לממשלת מרכז ולתקציב המשטרה. בלי מנדטים שמספיקים לקואליציה, שלושת התיאורים נשארים נאום. עם מנדטים, סגלוביץ׳ יהיה המבחן אם השירות יוצא מההבנות אל החקיקה. עבאס אמר שהמהלכים ייבחנו רק אם יקדמו טיפול באלימות, בהריסות ובשוויון — לא אם יהפכו לגיוס חובה.