פשרה שתחזיר את החרדים

ביוני 2024 קבע הרכב של תשעה שופטים פה אחד שאחרי שפקע ההסדר החוקי אין סמכות להימנע מגיוס בני ישיבות או להמשיך לממן מוסדות של מי שחייב שירות. בנובמבר 2025 הורה בית המשפט לגבש אכיפה אפקטיבית, כולל הליכים פליליים. באפריל 2026 ניתנו צווים אופרטיביים: לשלול הטבות דיור, מעונות, תחבורה וארנונה ממי שאינו ממלא חובה, ולהורות למשטרה לסייע במעצרים.

צה״ל שלח עשרות אלפי צווים. רובם לא כובדו; אלפים סווגו כעריקים. ביולי 2025 פרשה יהדות התורה מהקואליציה אחרי שמתווה יולי אדלשטיין בוועדת החוץ והביטחון לא סיפק פטור. ש״ס משכה שרים מהממשלה ונשארה בקואליציה זמנית. נתניהו נותר עם רוב דק, וחזר שוב ושוב: "החרדים צריכים לחזור לממשלה."

ב־23 ביוני חשף ynet הסכם בין נתניהו, דרעי וגפני. החרדים ויתרו על סבסוד מעונות וקיבלו שלושה חוקים: חוק יסוד לימוד תורה, הוראת שעה להקפאת מעצרים, וחוק כשרות שמבטל את רפורמת כהנא. בתמורה תמכו בוועדה פוליטית ל־7 באוקטובר ובחקיקה להחלשת היועמ״שית. נתניהו נעדר מהצבעות על חוק היסוד, על ההקפאה ועל הוועדה.

חוק היסוד עבר ב־13 ביולי ברוב 63 מול 52. הנוסח הסופי: "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל." השוואה מפורשת בין אברכים לחיילים הוסרה אחרי התנגדות בליכוד ובציונות הדתית — אלקין, שיקלי, אדלשטיין ודן אילוז. בקריאה טרומית ב־10 ביוני הצביעו אדלשטיין ואילוז נגד. דברי ההסבר נשארו: לאזן ערכי יסוד מול פסיקות בג״ץ.

הוראת השעה, שאושרה ב־14 ביולי, הקפיאה מעצרים, חקירות ואכיפה נגד תלמידי ישיבה שהצהירו על לימוד בהיקף 45 שעות שבועיות (רווקים) או 40 (נשואים) מאז יולי 2023. חובת ההתייצבות נשארה בתוקף; הסנקציה הוסרה. השופט עפר גרוסקופף הקפיא את החוק למחרת. ב־3 בספטמבר הרכב של תשעה ביטל אותו פה אחד בגלל פגם בהליך; שמונה קבעו גם שהוא בלתי חוקתי לגופו: מגן על קבוצה אחת מאכיפה בלי לבטל את החובה.

תת־אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה״ל, אמר בוועדה שהמעצרים הועילו ואין להקפיא אותם. הממשלה טענה שהמעצרים פוגעים בעידוד גיוס רחב. היועמ״שית ביקשה מבג״ץ לבטל את החוק כמפלה. לפי פסק הדין, מתוך כ־73,600 משתמטים חרדים נעצרו כ־219 — כ־0.3%. אין יעד פומבי של הליכוד למספר מגויסים ב־2026.

נתניהו צריך את החרדים לרוב של 61. לכן העמדה אינה רק ערכית. בנאומים לקהל הכללי: "הסדרה" וכבוד ללומדי תורה; מול בג״ץ: חקיקה שתייצב. הליכוד אינו מתחייב ל"שירות לכול" של איזנקוט — עד 3% עילויים, דחייה מוגבלת ושעון נוכחות — וגם לא לתנאי הסף של ליברמן: חוק גיוס כחוק ראשון בלי מפלגות שמתנות פטור.

מצביעי ימין משרתים רואים בחוק היסוד ובהקפאה פריבילגיה באמצע מלחמה. מצביעים חרדים רואים בכל יעד מספרי איום על עולם התורה. הליכוד מנסה להחזיק את שני הקצוות: יעדים מדורגים ומסלולים מותאמים, בלי כפייה גורפת ובלי פטור מפורש שייפסל שוב. בנט אמר שדרעי "לא יכול לשבת בעוד ממשלה אחת" אם אינו שותף בהגנה. איזנקוט אמר שילך לבחירות נוספות ובלבד שלא יוותר על שירות לכול.

בתוך הליכוד המחלוקת גלויה. אדלשטיין ואילוז הצביעו נגד חוק היסוד בקריאה טרומית; אדלשטיין עזב והקים רשימה. שיקלי ואלקין דרשו למחוק את ההשוואה לחיילים כתנאי לתמיכה. אף אחד מהם לא מציע את נוסח ליברמן. אף אחד גם לא מציע פטור גורף בנוסח גפני. מה שנשאר הוא נוסחה שתחזיר את ש״ס ויהדות התורה בלי להפיל את בג״ץ על החוק ביום שאחרי הבחירות — וזה עדיין לא נכתב כמספר.