ניצחון והמשך הלחימה

היעד החוזר בנאומים: חמאס לא ישלוט ולא יאיים, חופש פעולה מול שיקום חיזבאללה ומול גרעין איראני, ודחיית לחץ לנסיגות חד־צדדיות. ישראל כ״ץ, שר הביטחון, אמר ביוני 2026 שצה״ל מוכן לפעולה עצמאית באיראן, ושלא ייסוג "מילימטר" מלבנון עד פירוק חיזבאללה. לדבריו אין שאיפות טריטוריאליות בלבנון, והעמדה מעוגנת בנספח הצבאי להסכם המסגרת עם לבנון.

באותו תדרוך אמר כ״ץ שמסר למפקד פיקוד המרכז האמריקאי שצה״ל לא ייסוג מאזורי הביטחון בעזה, בלבנון ובסוריה — "דוקטרינת הביטחון החדשה של ישראל". הוא תיאר איום פלישה שנותר: כ־1,200 פעילי חיזבאללה מהגבול עד הליטני, ומנהרות שצה״ל מצא בדרום לבנון. תומכי הקו רואים בזה הרתעה אחרי 7 באוקטובר. מבקרים שואלים אם נוכחות קבע בשלוש גזרות היא תוכנית או מלכודת.

הליכוד מציג את ממשל טראמפ כנכס: שותפות בלחימה באיראן, גיבוי מדיני, ומסגרת לפירוז עזה. כ״ץ עצמו תיאר את המחיר. ביוני 2026 אמר שטראמפ "קישר בין איראן ללבנון" כי רצה לקדם מו״מ עם טהרן, ושהקישור מנע מכה שעלולה הייתה לקרוס את חיזבאללה. "כשנכנסים לשותפות יש יתרונות, ויש מגבלות."

נתניהו משיב שבלעדי וושינגטון אין מערכה איראנית בהיקף כזה, ושהקשר האישי עם הנשיא הוא נכס שממשלה אחרת תאבד. האופוזיציה מצביעה על אותם שיחות טלפון: לחץ אמריקאי עצר הריסת מבנים בביירות, קישר זירות, והשאיר את חיזבאללה על הרגליים. שני התיאורים מופיעים בדיווחים; אין כאן הכרעה.

ב־13 באוקטובר 2025 הושבו כל החטופים החיים. ב־26 בינואר 2026 הוחזרה גופתו של רן גואילי, האחרון. צה״ל פרסם שהשבת כולם הושלמה. נתניהו הציג את העסקה כתוצאה של לחץ צבאי. איזנקוט, בנט ולפיד טענו שהעסקה יכלה להיסגר מוקדם יותר, וששיקולים קואליציוניים — בן גביר וסמוטריץ׳ הצביעו נגדה — האריכו את השבי.

ב־5 בפברואר 2026 פרסם נתניהו מסמך בן 55 עמודים: תשובותיו למבקר המדינה מתניהו אנגלמן, אחרי ישיבה של ארבע שעות ב־25 בדצמבר 2025. במסמך הוא מטיל את כישלון המניעה על ראשי הביטחון ועל יריבים פוליטיים, וטוען שבחן כיבוש עזה שוב ושוב והמערכת דחתה. שישה ימים אחרי הישיבה, ב־31 בדצמבר, בג״ץ הקפיא את עבודת המבקר.

איזנקוט כתב למבקר על "הגנה בדויה" וציטוטים חלקיים מפרוטוקולים חסויים. לפיד טען שנתניהו זייף סיכום הערכת מצב מ־1 באוקטובר 2023. אנגלמן השיב בפברואר שהציבור קיבל "תמונה חלקית". ביוני פסק בג״ץ שהמבקר חרג מסמכות בארבעה תחומים — כספי קטר, הגנת הגבול, המודיעין, ותגובת הדרג המדיני — וחייב לחזור על ארבעה אחרים.

נתניהו דוחה ועדה ממלכתית שחבריה ממונים בידי נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, בטענה שהמערכת המשפטית מוטה נגדו. במקומה קודמה הצעת ח״כ אריאל קלנר: שישה חברים, מינוי ברוב 80 ח״כים; אם אין הסכמה — שלושה לקואליציה ושלושה לאופוזיציה. הוועדה יכולה לפעול בשלושה חברים, כלומר בלי האופוזיציה אם תחרים. נתניהו אמר שהמנדט חייב לכלול את אוסלו, ההתנתקות ומחאות 2023.

ההצעה קודמה בדיל יוני 2026 עם ש״ס ויהדות התורה: תמיכה בוועדה ובהחלשת היועמ״שית תמורת חוק יסוד לימוד תורה, הקפאת מעצרים וחוק כשרות. ב־6 ביולי עברה בקריאה ראשונה 59–0, בחרם אופוזיציה. נתניהו נעדר מההצבעה. מועצת ה־7 באוקטובר, נציגות משפחות, כינתה את החוק "מחפיר" ואמרה שאינו נועד לחשוף את האמת. הממשלה הודיעה לבג״ץ ביולי שהחקיקה לא הושלמה לפני הפיזור, ושצורת החקירה תוכרע אחרי הבחירות.

פריימריז 17 באוגוסט הציבו את אלי כהן ראשון, אחריו אוחנה, לוין, רגב ואופיר כץ. כ״ץ וסער קיבלו שריונים; סער התמזג מהימין הממלכתי. טלי גוטליב נדחקה למקום 20 ועברה לעוצמה יהודית בספטמבר, בהסכמת הליכוד ובלי הכרזת פורשת. הפרופיל הוא ימין ביטחוני־משפטי, לא פרופיל חקירה.

איזנקוט, בנט, לפיד, גולן וליברמן מתחייבים לוועדה ממלכתית ביום כניסה לממשלה. סקר ערוץ 12 ביוני מצא ש־66% מהמשיבים רוצים ועדה שממנה נשיא בית המשפט. הליכוד משיב שוועדה כזו באמצע מערכה מול איראן וחיזבאללה תשבור את צה״ל ותהפוך את הקבינט לנאשם. תומכיו רואים הגנה על הלחימה מפני משפט פוליטי; המבקרים רואים התחמקות. שני הקולות מופיעים בתיעוד.