דלגו לתוכן

יהדות התורה · ביטחון

הרתעה, איראן, חיזבאללה, ואחריות ל־7 באוקטובר

שותפות ביטחונית דרך הקואליציה

אין מצע מבצעי עצמאי. יהדות התורה מצטרפת לממשלות ימין ומתייצבת מאחורי החלטות קבינט כשהברית עומדת. כשהגיוס הפך לצווים ב־2025 — יצאה. ב־14–15 ביולי 2025 הודיעו דגל התורה ואגודת ישראל על פרישה מהממשלה, אחרי שנוסח חוק הגיוס חרג מהסיכום עם הליכוד. הביטחון אצלה הוא נספח לברית על הישיבות.

ברית כשהברית עומדת

הדפוס קבוע: יהדות התורה אינה מנהלת מערכה, אינה ממנה שר ביטחון, ואינה מפרסמת מתווה לצפון או לעזה. כשהיא בממשלה היא מצביעה עם הקבינט. כשהברית נשברת — בעיקר על גיוס — ההצבעות נעצרות, ולעיתים הופכות לחרם על חוקים פרטיים של הקואליציה, כפי שקרה בסוף 2025.

הרבנים מדברים בשפת פיקוח נפש ושלמות הארץ, בלי מתווה לפירוק חיזבאללה או לפירוז עזה. אגודת ישראל קרובה יותר ללשון "ארץ ישראל"; דגל התורה מדגישה את הישיבה. על הצטרפות לממשלת ימין אין מחלוקת — כל עוד הפטור נשמר. ביוני 2026 אמר דרעי שגם יהדות התורה "לא תפרק את השותפות עם הימין". בפועל היא כבר פרקה אותה פעם, ותפרק שוב אם הצווים יימשכו.

היציאה ב־2025

ב־14 ביולי 2025 הודיע בית הרב דב לנדו שנוסח חוק הגיוס שהוצג לח״כים החרדים חרג "באופן משמעותי" ממה שסוכם בליכוד. דגל התורה פרשה מהקואליציה ומהממשלה. לשכת מאיר פרוש מסרה שמועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הורתה לנציגיה להתפטר מתפקידיהם הקואליציוניים. גולדקנופף עצמו התפטר כשר כחודש קודם, כערובה לקידום החוק.

הפרישה הותירה את נתניהו ברוב דק. זו לא הייתה מחלוקת על עזה, על לבנון או על איראן. זו הייתה מחלוקת על צווים. גפני, מקלב, אשר, פינדרוס ואליהו ברוכי הודיעו על התפטרות מיידית מהקואליציה. ב־2026, אחרי כישלון חוק הגיוס, הורה הרב לנדו לרענן את הרשימה: גפני ומקלב לא ישובו לכנסת; יעקב אשר אמור להוביל. הביטחון נשאר מחוץ לרשימת הסיבות.

7 באוקטובר והחטופים

אחרי 13 באוקטובר 2025 (השבת החיים) ו־26 בינואר 2026 (גופתו של רן גואילי) נותרה שאלת האחריות ל־7 באוקטובר. המפלגה התייצבה עם נתניהו נגד ועדת חקירה ממלכתית, כחלק מהדיל של יוני 2026: תמיכה בוועדה שחבריה ממונים פוליטית ובפיצול תפקיד היועמ״שית, תמורת חוק היסוד, הכשרות והקפאת המעצרים.

במאי 2025 נפגש גולדקנופף עם משפחות חטופים ואמר ש"אתמוך בכל עסקה שתבוא לשולחן הממשלה". הוא דיבר על פדיון שבויים כערך שדוחה שבת. באוקטובר 2025, במכתב לנתניהו על עסקת החטופים, ביקש גם לשחרר אברכים עצורים "להבדיל" לחג הסוכות. המכתב עורר סערה; הוא לא חזר בו. בעיני תומכיו זו אותה שפה של פיקוח נפש. בעיני מבקריו זו השוואה שאין לקבל. שני התיאורים מופיעים במקורות.

מקומות קדושים וסטטוס־קוו

כמו ש״ס, יהדות התורה אינה מפלגת הר הבית. פוסקי הליטאים והחסידים אוסרים עלייה להר מחשש טומאה. הסטטוס־קוו בהר, שמירת שבת בכותל, והתנגדות ל"עזרת ישראל" כמודל שוויוני — אלה שפת הביטחון הדתית שלה, לא מבצעים בלבנון. בן גביר מדבר על נוכחות יהודית בהר; גפני וגולדקנופף לא מאמצים את הדגל הזה.

ההצבעות על חופש פעולה ביו״ש, על תקציב הביטחון ועל הסכמי חטופים הולכות עם הקואליציה כשהמפלגה בפנים. בדצמבר 2025, בגלל חרם יהדות התורה, משכה הקואליציה הצעות חוק פרטיות. זה כוח וטו על סדר היום — כולל סדר היום הביטחוני — בלי לשאת בתיק ביטחון. המבקרים רואים בזה השפעה בלי אחריות. המפלגה רואה בזה הגנה על עולם התורה מפני ממשלה שהפרה הבטחות.

המחיר

מי שמחפש שר ביטחון או תוכנית צפון לא ימצא אותם אצל גפני. מי שמחפש שותף יציב לממשלת ימין כל עוד הפטור נשמר — כן. איזנקוט, בנט וליברמן שוללים שותפות על בסיס הגיוס. נתניהו מחפש נוסחה שתחזיר אותם. יהדות התורה מודדת כל נוסחה בשאלה אחת, והביטחון אינו היא. אם הברית תעמוד אחרי הבחירות, ההצבעות על לחימה יחזרו אוטומטית. אם לא — לא.

מקורות

כל העמדות והמועמדים של יהדות התורה