דלגו לתוכן

עוצמה יהודית · ביטחון

הרתעה, איראן, חיזבאללה, ואחריות ל־7 באוקטובר

משילות בכל מחיר

משילות היא שם העמדה: הרחבת סמכויות השר במשטרה, תנאי כליאה קשים לאסירים ביטחוניים, עונש מוות למחבלים, כיתות כוננות ונשק בנגב ובירושלים, ונוכחות חמושה בהר הבית. בן גביר מכהן כשר לביטחון לאומי מאז סוף 2022 ומציג את עצמו כמי שהחזיר משילות אחרי "הפקרות". ב־4 בספטמבר 2026 הציב את טלי גוטליב, שעברה מהליכוד אחרי פריימריז אוגוסט, במקום השני ברשימה.

עונש מוות למחבלים

ב־30 במרץ 2026 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק עונש מוות למחבלים, ברוב 62 מול 48 ונמנע אחד. נתניהו הצביע בעד. החוק, בהובלת לימור סון הר־מלך וניסים ואטורי מעוצמה יהודית, קובע שבבתי המשפט הצבאיים ביו״ש יוטל עונש מוות כברירת מחדל על תושב האזור שגרם בכוונה למותו של אדם במעשה טרור, אלא אם מצא בית המשפט נסיבות מיוחדות. סמכות החנינה של מפקד האזור בוטלה לעניין זה. ב־17 במאי חתם אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, בהנחיית שר הביטחון ישראל כ״ץ, על תיקון הצו באזור.

בן גביר אמר אחרי ההצבעה שהחוק "נועד לגרום לאויבנו לחשוב אלף פעם". אחרי פיגוע בשרון בקיץ 2026 אמר: "אם המחבל ייחפס חי — הוא יוצא להורג, זה החוק". מבקרים באופוזיציה ובמשפט הבינלאומי טוענים שהחוק לא שוויוני — הוא חל על פלסטינים ולא על ישראלים שרצחו — ושטרם בוצע גזר דין. תומכיו משיבים שההרתעה נשברה כי מחבלים יצאו בעסקאות, וש־7 באוקטובר מחייב משוואה אחרת. עד ספטמבר 2026 לא פורסם על הוצאה להורג לפי החוק.

משטרה, מינויים והיועמ״שית

המשרד לביטחון לאומי קיבל בקדנציה תקציב, תקנים וכלי רכב. בן גביר קידם כיתות כוננות ורישיונות נשק אחרי 7 באוקטובר, והשתתף בטקסי הקמה ברחבי הארץ. הוא מדבר על יד קשה במזרח ירושלים ובנגב, ועל נוכחות שוטרים בערים מעורבות. תומכיו מצביעים על תחושת ביטחון אישי שחסרה לפני כן.

היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה הודיעה לבג״ץ בינואר 2026 שיש להוציא צו על תנאי שיחייב את נתניהו לנמק מדוע אינו מדיח את בן גביר. היא כתבה שהוא "מנצל לרעה את תפקידו" ופוגע בעצמאות המשטרה: זימון מפקד מחוז ירושלים אחרי הפגנות, התערבות בחקירות, עיכוב מינויי קצינים באגף החקירות. באפריל 2026 הגביל הרכב מורחב של בג״ץ את סמכות השר במינויים רגישים. בן גביר משיב שהיועמ״שית "שמה רגליים", ושמפכ״ל ושר נבחרים חייבים לקבוע מדיניות. ביוני מונה יועמ״ש לשב״ס מקורב לשר גם למשטרה, אחרי שהמפכ״ל דני לוי זנח מועמד פנימי. שני התיאורים — משילות מול פוליטיזציה — מופיעים במקורות; אין כאן הכרעה.

בתי סוהר, נגב וכיתות כוננות

שב״ס החמיר תנאי אסירים ביטחוניים בקדנציה: צמצום ביקורים, תנאי כליאה והגבלת מזון. בספטמבר 2025 קיבל בג״ץ עתירות וקבע ששב״ס אינו מבטיח מזון בסיסי כחוק, והורה לגבש תפריט ומעקב. ביולי 2026 קודם תיקון שמגדיר תניני יאור כ"חיית בר מטופחת", כדי לאפשר הצבתם סביב כלא קציעות (לביא) — מה שכונה "תוכנית התנינים". בן גביר אמר שמדובר במודל אמריקני, לא בסטנט. בסוף אוגוסט הנחה את הקמפיין להצניע את התוכנית מחוץ לכלא ולהעמיד את הגירת עזה במרכז. "תנו לחיות לחיות" עתרה לבג״ץ; ניתן צו ארעי נגד העברת תנינים.

בנגב מציג בן גביר פשיטות, מעצרים ונוכחות חמושה אחרי פריצות ליישובים. בדצמבר 2025 הגיע לתראבין עם המפכ״ל אחרי פשיטה; תושבים תיארו זאת כ"הצגה" ועונש קולקטיבי. ישר מצטטת 252 נרצחים בחברה הערבית ב־2025. המבקרים אומרים שהפשיעה לא ירדה; התומכים אומרים שהנוכחות עצמה היא התחלה אחרי שנים בלי משטרה.

גוטליב והשולחן הימני

גוטליב הגיעה למקום 12 בפריימריז הליכוד באוגוסט, ואחרי שריונים נדחקה למקום 20. היא הזהירה שאם הליכוד יקבל פחות מנדטים תישאר בלי חסינות מול כתב אישום על חשיפת איש שב״כ. ב־3 בספטמבר הודיע הליכוד שתוכל להתמודד בעוצמה יהודית בלי להיחשב פורשת, ותישאר כפופה למשמעת הסיעה עד הכנסת הבאה. ב־4 בספטמבר הכריז בן גביר שהיא מספר 2, אחרי שווסרלאוף ירד מרצון למקום 3. "רוצים 15 מנדטים", אמר. הסקרים נותנים סביב 7.

7 באוקטובר: המפלגה דורשת ניצחון מוחלט, מתנגדת לוועדת חקירה ממלכתית בנוסח האופוזיציה, ותוקפת את "הפרקליטות והאליטות". אין מצע עצמאי מול חיזבאללה ואיראן מעבר ליישור קו עם נתניהו — כל עוד הוא אינו מתפשר על עזה ועל המשטרה.

מקורות

כל העמדות והמועמדים של עוצמה יהודית