סוף למלחמה, שוויון אזרחי

חד״ש מדברת בשפת שוויון אזרחי, פירוק כיבוש ומאבק בפשיעה. בל״ד בשפת לאומיות פלסטינית. תע״ל בשפה פרלמנטרית של טיבי. המשותף: ישראל כמדינת כל אזרחיה, ביטול חוק הלאום, והתנגדות לסיפוח. בניגוד לרע״ם, המשותפת אינה שותפה שלטונית פוטנציאלית לממשלות ציוניות — גם אם ג׳בארין אמר שהיא "המפתח להפלת הממשלה" ושהרשימה יכולה לתת "רשת ביטחון פרלמנטרית" לממשלה חלופית.

הביטחון של אזרחי ישראל הערבים מוצג גם כביטחון מפני פשיעה ומשטרה, לא רק מפני חמאס. המפלגה תוקפת את בן גביר ואת המשרד לביטחון לאומי. ג׳בארין אמר ל־ynet במאי 2026: "כדי להתחיל בתיקון צריך קודם כול לסלק את בן גביר מהמשרד לביטחון לאומי". הימין רואה בזה הכחשת 7 באוקטובר. הרשימה רואה בזה אזרחות שווה.

ב־7 באוקטובר 2023 נרצחו גם אזרחים ערבים: עובדים חקלאיים, בדואים בדרום, והפרמדיק עוואד דראושה במסיבת הנובה. ראש עיריית רהט דיבר אז על לפחות 18 הרוגים ערבים מהדרום — חלקם מרקטות בלי מיגון, חלקם בעבודה ביישובי העוטף. הרשימה ציינה את ההרוגים האלה, ודרשה במקביל חקירת ירי של כוחות הביטחון על אזרחים ערבים בישראל בימי המלחמה הראשונים, וחקירת מעצרים והגבלת מחאה.

עדאלה תיעדה 269 מקרים של חקירות, "שיחות אזהרה", מעצרים וצעדים משפטיים נגד אזרחים פלסטינים בישראל בין 7 באוקטובר לסוף נובמבר 2023. ב־19 באוקטובר פיזרה המשטרה הפגנה באום אל־פחם נגד התקיפות בעזה, לפי הארגון, בכדורי גומי וברימוני הלם, ועצרה 12 מפגינים ובהם קטינים. הימין ראה במחאה הזדהות עם חמאס. הרשימה ראתה בה אזרחות. שני התיאורים מופיעים; אין כאן הכרעה.

בינואר 2026 חתמו ארבע המפלגות הערביות, כולל רע״ם, על מסמך לחזרה למשותפת — על רקע שביתה כללית נגד הפשיעה. ביוני הודיעו חד״ש, תע״ל ובל״ד שיתקדמו בלי רע״ם, "והדלת פתוחה". עבאס דרש רשימה טכנית שתאפשר כניסה לממשלה; השלוש לא הסכימו למצע משותף שכולל שותפות שלטונית. במאי נבחר ג׳בארין לראשות חד״ש במקום עודה, שפרש עם עאידה תומא־סלימאן.

באוגוסט, אחרי "ועדת הפיוס" ומשבר קצר עם טיבי על מספר השריונים, הסכימו: חד״ש 5 מקומות בעשירייה, בל״ד 3, תע״ל 2, וטיבי יו״ר הסיעה. ב־4 בספטמבר פרש ג׳עפר פרח, מקום 4, אחרי שעמותות ועדת בדיקה של חד״ש דיווחו על עדויות להטרדה מינית; הוא הכחיש. סמיר אבו זייד נכנס. אורלי נוי מבל״ד, יו״ר בצלם לשעבר, היא מועמדת יהודייה.

2025 הסתיימה ב־252 נרצחים בחברה הערבית; במחצית 2026 כבר נמנו כ־144–147. שיעור הפיענוח נשאר חד־ספרתי עד נמוך־דו־ספרתי. בינואר 2026, על רקע שביתה בסכנין אחרי ירי על בעלי עסקים, חתמו ארבע המפלגות על מסמך האיחוד. ג׳בארין אמר ל"ג׳רוזלם פוסט" שהרשימה רוצה תוכנית למיגור ארגוני פשע. בניגוד לרע״ם, היא אינה מציעה שותפות עם המשרד לביטחון לאומי תחת בן גביר, אלא את סילוקו כתנאי.

עודה אמר בפברואר 2026: "בן גביר רוצה שערבים ימותו". בן גביר משיב שהמפלגות הערביות מסיתות ואינן משתפות פעולה עם המשטרה. הרשימה תובעת תקציב, חינוך ותעסוקה לצד אכיפה, ומתחה ביקורת על משטרה שמסלימה במקום לפרק ארגונים. ישר מצטטת מאות נרצחים בשנה. המחלוקת היא מי אשם ומי הכלים.

ג׳בארין אמר שהרשימה יכולה לתת רשת ביטחון פרלמנטרית לממשלה חלופית, לא להיכנס אליה. עבאס דרש התחייבות לתמוך בממשלת שינוי ולא להפיל אותה; השלוש סירבו לכבול את עצמן כך. לכן רע״ם רצה בנפרד. איזנקוט ולפיד נזהרים מלבוא לקראת בל״ד. גולן אותת על רע״ם, לא על אבו שחאדה.

הימין רואה בכל מנדט של המשותפת סכנה לקואליציית מרכז. הרשימה רואה בסירוב לשבת בממשלה עיקרון, לא חולשה: הפלת נתניהו, בן גביר וסמוטריץ׳ בלי להכשיר ממשלה ציונית שתמשיך את הלחימה. זה מצע ביטחוני־פוליטי, לא רק מצע נשק. הבוחר הערבי שומע אותו מול הצעת עבאס לשבת בפנים.