תורת ישראל

הצעת מעוז מנובמבר 2025 ביקשה לקבוע שלימוד תורה הוא ערך יסוד, ושמי שהתמסר ללימוד לתקופה משמעותית ייחשב כמי שמשרת שירות משמעותי את המדינה והעם היהודי — עם השלכה על זכויות וחובות. ישראל היום דיווח במאי 2025 שהמטרה גם למנוע מבג״ץ לפסול חוקי גיוס בטענה לאי־שוויון: אם הלימוד שקול לשירות, אין הפליה.

ש״ס ויהדות התורה נשאו את החקיקה ביוני–יולי 2026. הנוסח שעבר ב־13 ביולי הוא משפט אחד: לימוד התורה ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. סעיף "השירות המשמעותי" של מעוז לא נכנס לנוסח הסופי, אחרי התנגדות של ח״כים מהציונות הדתית ומהליכוד להשוואה לחיילים. נעם מצביעה עם החרדים על ההכרה בלימוד, ומדגישה שמכינות ישיבתיות הן המודל המועדף — לא הכולל החרדי הגורף ולא מתווה איזנקוט.

ב־9 בפברואר 2026 אמר מעוז בקול חי שיש "רדיפה" אחרי בחורי ישיבה, שהצבא מנסה לעגן תנאי שירות שמכפיפים חרדים ל"שירות משותף" ולאג׳נדה פמיניסטית, ושבני ישיבות צריכים פטור מלא כי לימוד התורה הוא אחד משני העמודים שעליהם המדינה עומדת. בדצמבר 2025 אמר שאם רוצים לגייס חרדים — קודם בונים מסגרת שמכבדת חרדים, ומעגנים תנאים הלכתיים בפקודות מטכ״ל.

זה הפער מהחרדים הקלאסיים: נעם ציונית, תלמידי ישיבות ההסדר והמכינות של הציונות הדתית מתגייסים, והמפלגה אינה אנטי־צבא. וזה הפער מאיזנקוט ומגנץ: גיוס אינו הדגל שמפיל ממשלה. אם הברית עם נתניהו מחזיקה את החינוך התורני־לאומי ואת הזהות — נעם לא תיפול על פטור חרדי.

ביולי 2026, בהשקת "נעם לישראל", פנה מעוז במפורש לציבור החרדי המאוכזב והבטיח לא לבזבז קולות ימין. היעד המוצהר: חיבור כוחות "מציבורים שונים" שיעביר את הגוש מעל 61. חוק יסוד לימוד תורה הוא הגשר: הכרה בלומדים בלי לוותר על ציונות ועל חינוך תורני־לאומי נפרד מהחינוך העצמאי של אגודת ישראל.

במרץ 2026 תקף את נתניהו, סמוטריץ׳ וקיש על אפליית תלמודי תורה לאומיים: לוחם מילואים ששירת מאות ימים משלם כ־900 שקל בחודש לילד. "ממתי מותר לפגוע בילדים?" השילוב — מילואים מצד אחד, פטור ללומדי תורה "אמיתיים" מצד שני — הוא ניסיון להחזיק דתיים־לאומיים וחרדים באותה רשימה.

כלכליסט כתב במאי 2025 על הצעת מעוז שהיא "גושפנקה ממלכתית רשמית להשתמטות" בשעה שמילואימניקים נקראים בצו 8. איזנקוט, בנט, גנץ וליברמן רואים בכל השוואת לימוד לשירות פריבילגיה. בג״ץ, בנובמבר 2025 ובאפריל 2026, הורה על אכיפה שוויונית וביטל ב־3 בספטמבר 2026 את הקפאת המעצרים.

נעם משיבה שתורה היא שירות לעם היהודי, שמכינות ישיבתיות מוכיחות שאפשר לגייס בלי לשבור אורח חיים, ושהצבא נכשל כשהפר הבטחות לחרדים. מי שמחפש "שירות לכול" עם סנקציות לא ימצא אותו כאן. מי שמחפש הכרה בלומדים בתוך ימין ציוני — כן, עם הסייג שהרשימה בסקרים מתחת לסף.

בסקר ynet על מצביעים דתיים־לאומיים בתחילת ספטמבר 2026 קיבלה נעם אחוז בודד מבין הנשאלים — כמו כחול לבן. בקרב חרד״לים, לפי אותו סקר, זהות יהודית ומדיניות ביטחונית בולטות יותר מגיוס החרדים כנושא הצבעה. זה הקהל שנעם מחפשת: מי שרואה בציונות הדתית רכה מדי על משפחה ומגדר, ובחרדים — ברית על תורה בלי לוותר על ציונות.

עופר וינטר בעמך מדבר על שילוב חרדים "עם העסקנים או בלעדיהם" ועל פלוגות שגייס. איזנקוט על שעון ביומטרי. מעוז על פטור ללומדים אמיתיים ומסגרת הלכתית למי שכן מתגייס. שלושה כיוונים בימין הדתי; נעם היא החדה ביותר בהשוואת לימוד לשירות, והחלשה ביותר בסקרים.