צבא העם

בששת היעדים ממאי 2024 דרש גנץ "לאמץ מתווה שירות ישראלי" שבו כל הישראלים משרתים ותורמים למאמץ הלאומי. זה היה תנאי להמשך השותפות בממשלת החירום — לצד החטופים, חמאס והצפון. נתניהו לא אימץ. גנץ לא הפיל את הממשלה על הגיוס ב־2023–2024 בחריפות שאיזנקוט מצהיר עליה עכשיו בישר: שם "שירות לכול" הוא קו אדום, כולל בחירות נוספות אם יידרש פשרה.

במאי 2026, אחרי שטרופר הודיע על פרישה, סיכמו גנץ וטרופר שטרופר יישאר בכנסת ולא יתפטר — "כדי שלא להעניק קול נוסף לקואליציה שתסייע לה לקדם את חוק ההשתמטות". זה הצעד הפרלמנטרי החד ביותר של כחול לבן בנושא בקדנציה: הותרת מנדט באופוזיציה, לא הצעת חוק עם מכסות.

בריאיון לג׳רוזלם פוסט ב־20 באוגוסט אמר גנץ שהממשלה "נשארה בת ערובה לקיצוניות של בן גביר ולווטו החרדי על הגיוס". ארבע ההחלטות שאי אפשר לדחות: ביטחון, שירות לכול, חוקה, וחינוך ממלכתי. חוק גיוס הוגן "מבוסס על שירות לכול" וחיזוק צה״ל הם סעיפי הקואליציה שהוא מציג — לא טבלת אחוזים, שעון ביומטרי וסנקציות כמו אצל איזנקוט.

בריאיון לחדשות 12 ביוני שאל גנץ על ממשלת בנט–לפיד: "האם יש לנו חוק גיוס? לא". הוא משתמש בזה גם נגד נתניהו וגם נגד מי שהיה איתו בממשלת השינוי. הקו התחדד ב־2026: חרדים מחוץ לממשלה כל עוד אין גיוס וליבה. זה גם גבול מול הנדל, שהזהיר בינואר שמי שמוכן לשבת עם חרדים מוותר על חוק הגיוס.

ישר פרסמה מתווה: דחייה לעד 3% "עילויים", תקרת פטורים, שעון ביומטרי, ומנהלת גיוס בלי השפעה רבנית. ביחד מדברים על גיוס 20 אלף נוספים והפסקת מימון למי שאינו משתתף. כחול לבן מדברת על אותו כיוון בלי המספרים. אין הצעת חוק מוכנה של גנץ ל־2026 עם יעדי גיוס שנתיים.

איזנקוט אמר בתל־חי שאם הקמת ממשלה תדרוש פשרה על הגיוס — יעדיף בחירות. גנץ מדבר על ממשלה ציונית רחבה שתעביר חוק הוגן, בלי לפרט מה יקרה אם הליכוד ידרוש נוסחה שתחזיר את ש״ס. ביוני 2026 דיווחו מקורות שפער בעמדות מול החרדים הוא אחד החסמים באיחוד עם הנדל ועם שמחי.

המבקרים מצביעים על 2020: גנץ נכנס לממשלת אחדות עם ש״ס ויהדות התורה ולא העביר גיוס שוויוני. בממשלת בנט–לפיד היה שר ביטחון ולא נחקק חוק. לכן, אומרים, הסיסמה ישנה והביצוע דל. הנדל מזכיר גם את 2020 כהוכחה שהתחייבויות של גנץ נשברות אחרי הקלפי.

גנץ משיב שבלי ממשלה רחבה אין גיוס, ושממשלות צרות — ימין מלא או שינוי — נקרעות. ב־2026 הוא מתנה במפורש שותפות חרדית בהסכמה לגיוס ולליבה, ניסוח חד יותר מ־2020. התומכים רואים בזה לקח. המתנגדים רואים חזרה על דפוס: דיבור ממלכתי, פשרה אחרי הבחירות. שני הקולות מתועדים.

בג״ץ ביטל את הסדרי הפטור; יצאו צווים. ביוני–יולי 2026 קודמו חוק יסוד לימוד תורה והוראת שעה שהקפיאה מעצרים של תלמידי ישיבות. ב־3 בספטמבר ביטל הרכב של תשעה שופטים את ההקפאה פה אחד. כחול לבן הייתה באופוזיציה לחקיקה הזו. גנץ לא הגיש מתווה נגדי עם יעדי גיוס שנתיים, בניגוד לישר שפרסמה אחוזים וסנקציות.

בריאיון ל־N12 שאל "איפה חוק הגיוס" גם על ממשלת בנט–לפיד, שבה כיהן כשר ביטחון. זו חולשה שהוא עצמו מציג: גם כשהיה בפנים לא נחקק שוויון בנטל. ב־2026 הוא מתרגם את זה לתנאי קואליציוני — בלי חרדים עד שיסכימו — לא לרשימת סנקציות. מי שמחפש את המספרים ימצא אותם אצל איזנקוט.